האיש טען שהוא נמצא במאסר ואין לו הכנסות. בית המשפט דחה את בקשתו בנימוק שהוא גרם להתמשכות ההליך, לא המציא מסמכים, התנהג בחוסר תום לב ולא הוכיח את תביעתו
בית משפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה של אב להפחתת דמי מזונות בנותיו. האב טען שהוא נמצא במאסר ולכן אין לו הכנסה, בעוד שהכנסות האם מעבודתה הוכפלו. האם התנגדה להפחתה וטענה שלאב הכנסות מפיצויי פיטורים ופנסיה, ושבבעלותו בית שהוא יכול להשכיר תמורת 5,000 שקל נוספים בחודש לפחות. השופטת אפרת ונקרט קבעה שהתובע – שלא הציג שום אסמכתא בנוגע למצבו הכלכלי – לא הוכיח את תביעתו, והעובדה שמצבה הכלכלי של האם השתפר לא מצדיקה לכשעצמה הפחתה במזונות.
הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2006 ונולדו להם שתי בנות, ילידות 2006 ו-2009. ב-2009 הם התגרשו, ובפסק דין של בית הדין הרבני מאותה שנה האב חויב במזונות בנותיו בסך 3,800 שקל לחודש.
בתביעה שהגיש במהלך 2017 ביקש האב להפחית את סכום המזונות שנקבע, עקב שינוי נסיבות מהותי. ההליך התארך ונמשך זמן רב, בין היתר עקב התנהגות חסרת תום לב של התובע והעובדה שתוך כדי ההליך הוא נשפט ונשלח למאסר.
לטענת התובע, בזמן פסיקת המזונות עבדה הנתבעת במשרה חלקית והרוויחה 4,500 שקל בלבד, אולם החל מ-2016 היא עובדת במשרה מלאה ומשכורתה הוכפלה. לטענתו, הוא לעומת זאת לא עובד כבר מתחילת 2018 כיוון ששהה תחילה במעצר בית וכעת הוא מרצה עונש מאסר, ולכן נותר ללא הכנסה. לדבריו, עקב המאסר הוא נאלץ לקחת הלוואה לצורך תשלום המזונות, אותה יצטרך להחזיר כשישתחרר בגיל 65, ויש חשש שלא יוכל למצוא עבודה מפאת גילו ועברו.
האם התנגדה להפחתה. לטענתה יש לתובע בית בבעלותו בשווי 4 מיליון שקל ובאפשרותו להשכירו תמורת 5,000-6,000 שקל ובכך להגדיל את הכנסותיו. לטענתה, בשנים אלה שהבית סגור ואינו מושכר הפסיד התובע כ-300,000 שקל. עוד טענה הנתבעת, כי לאחר שסיים התובע את עבודתו במשך 31 שנים, הוא זכאי לפנסיה חודשית ופיצויי פיטורים. בנוסף, מאז מאסרו היא מגדלת את הבנות לבדה וכל העול וההוצאות חלים עליה, ולכן אין מקום להפחתת המזונות.
ללא ראיות
השופטת ונקרט דחתה את התביעה. היא ציינה שאומנם מצבה הכלכלי של הנתבעת השתפר, אך אין בעובדה זו לבדה כדי להביא להפחתת המזונות. התובע לא הביא כל ראייה המלמדת על מצבו הכלכלי, הכנסותיו ורכושו, זאת לצד העובדה שעם סיום עבודתו קיבל סכומי כסף משמעותיים שהכניס לחשבון הבנק שלו. בנוסף, הוא לא הכחיש שבבעלותו בית שאינו מושכר מזה כ-5 שנים, ובכך הוא אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.
מעבר לכך, מאז מאסרו הנתבעת מגדלת את הקטינות באופן בלעדי, ללא זמני שהות אצל התובע, ונטל גידול הבנות מוטל עליה באופן בלעדי.
השופטת ציינה שדחיית התביעה מוצדקת גם לאור התנהלות התובע בהליך, שכללה אי המצאת מסמכים וגבלה בהתעמרות בנתבעת.
השופטת הוסיפה כי התובע ניהל את ההליך בחוסר תום לב וגרר את הנתבעת להליך ממושך תוך דחיית הצעות בית המשפט לקיצור ההליך, והטילה עליו הוצאות בסך 15,000 שקל.
ב"כ התובע: עו"ד ארתור גורביץ
ב"כ הנתבעת: עו"ד נחמיה יעקב
