מאוחר מדי: התנגד לצוואת אביו 7 שנים לאחר מותו

מאוחר מדי: התנגד לצוואת אביו 7 שנים לאחר מותו

הבן טען שלא ידע שאביו חתם על הצוואה בעודו חולה במחלה סופנית שהשפיעה על כשירותו, ושאחיו החורגים השפיעו על האב לנשל אותו. נקבע שהבן יכול היה להתנגד לצוואה בסמוך למוות

בית המשפט למשפחה בחדרה דחה לאחרונה בקשה של בן לביטול צו לקיום צוואת אביו, 7 שנים לאחר מותו. האב הדיר את המבקש מצוואתו והוריש את כל רכושו לשלושת ילדיו מאישה אחרת (אחיו למחצה של המבקש). צו קיום הצוואה ניתן בסמוך לפטירת האב ב-2013, אך המבקש טען כי רק ב-2019 גילה שבעת החתימה על הצוואה אביו גסס, והיה תחת השפעת משככי כאבים ונתון להשפעת ילדיו. המשיבים טענו מנגד שהמבקש לא היה בקשר עם האב במשך שנים, ושלמרות המחלה האב היה כשיר וצלול בדעתו. השופטת יפעת שקדי-שץ קבעה שטענות המבקש לא הוכחו ובקשתו הוגשה בשיהוי כבד באופן שאינו מצדיק את ביטול הצו.

המנוח נפטר ב-2013 ובאותה שנה ניתן צו לקיום צוואתו בה הדיר בן אחד שלו וציווה את רכושו לשלושת ילדיו מאשתו השנייה.

7 שנים לאחר מכן הגיש הבן שנושל בקשה לביטול צו קיום הצוואה. הוא טען כי בינו לבין אביו שררו יחסים טובים אך מורכבים כיוון שלא חיו בתא משפחתי אחד לאחר גירושי הוריו. לדבריו, שנים לפני מותו אביו הבטיח לו שרכושו יחולק בין כל ילדיו. המבקש חי בחו"ל, ולטענתו אחיו למחצה הסתירו ממנו את שהאב היה חולה והוא חשב שמותו בגיל 68 היה פתאומי. רק במהלך 2019, כך נטען, גילה דרך גורם שלישי שאביו נפטר ממחלה סופנית. בעקבות הגילוי הוא הבין שאביו חתם על הצוואה בזמן שגסס כשהוא תחת השפעת תרופות, במצב גופני ירוד ונתון להשפעת ילדיו-המשיבים. הוא טען שמדובר בנסיבות חדשות המצדיקות את ביטול צו קיום הצוואה, שאינה מבטאת את רצונו האמיתי של אביו.

המשיבים טענו מנגד שבין המבקש למנוח התקיים נתק במשך שנים. עוד טענו שהאב היה עצמאי וצלול מנטלית ונפשית עד יומו האחרון חרף מחלתו הסופנית, והביע בפניהם כי אינו מעוניין להוריש למבקש דבר לאור היחסים המורכבים ביניהם. בנוסף, לטענתם המבקש ידע על המחלה בזמן אמת, כך שלא מדובר בעובדות חדשות והבקשה הוגשה בשיהוי רב.

ללא ידיעה אישית

השופטת שקדי-שץ דחתה את הבקשה. היא הסבירה שהכלל הוא שאפשר להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה בשיהוי, אך יש לבדוק מה הסיבה לשיהוי והאם מדובר בגילוי של עובדה חדשה שלא הייתה ידועה בעת מתן הצו.

במקרה זה התרשמה השופטת שאותו "גורם שלישי" ממנו שמע המבקש על מחלת אביו, לא הכיר את המנוח באופן אישי ואין לו ידיעה אישית על המקרה. לכן, הטענה שהמנוח חתם על הצוואה בעודו בלתי כשיר לא הוכחה ולא מדובר ב"עובדה חדשה" המצדיקה בירור מחדש של הצוואה.

השופטת הדגישה כי העובדה שהמנוח היה חולה סופני בעת החתימה על הצוואה אינה מלמדת בהכרח שהיה בלתי כשיר.

בנוסף קבעה השופטת שהמבקש ידע בזמן אמת על לשון הצוואה והבקשה לקיומה, והוא אף נכח בשבעה שנערכה לאחר מות אביו, כך שסיבת המוות הייתה יכולה להיות ידועה לו כבר אז. המשמעות היא שהמבקש יכול היה להגיש את הבקשה לפני שנים ומדובר בשיהוי בלתי מוצדק.

המבקש חויב בהוצאות בסך של 5,500 שקל.

שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק-הדין
עו"ד גיל אלימלך עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

שתפו:

הפרטים נשלחו בהצלחה

תודה רבה!

נחזור אליכם בהקדם