בין הליקויים שאושרו: חיפוי אבן חיצוני שלא עומד בתקן, סדקים בקירות וחסר בפתחי ניקוז. בנוסף הוחלט להאריך את תקופת האחריות לחיפוי מ-10 ל-15 שנים
השופטת עידית וינברגר מבית משפט השלום בחיפה פסקה לאחרונה לבעלי דירות בבניין בקרית ביאליק פיצויים כוללים של כ-560 אלף שקלים על ליקויי בנייה ואיחור במסירת הדירות לחלק מהם. בהתאם לחוות דעתו של מהנדס שמונה כמומחה מטעם בית המשפט נקבע כי בבניין נמצאו ליקויים שונים, החמור שבהם הוא התקנת חיפוי אבן שלא לפי התקן הישראלי. את הפיצויים ישלמו הקבלנית הראשית "רקפות בגבעה" והקבלנית המבצעת "ע.א.ח. סלע הנדסה". עם זאת, קבלן המשנה שביצע את עבודות החיפוי חויב לשאת ב-70% מהפיצוי ברכיב זה.
נציגות הבית המשותף ובעלי הדירות הגישו את התביעה נגד הקבלניות ב-2013, לאחר שפניותיהם לתיקון ליקויים ברכוש המשותף לא זכו להתייחסות. בתביעה הם טענו לליקויי בנייה שונים שעלות התיקון שלהם על-פי מומחה מטעמם עומדת על כ-3.2 מיליון שקלים. הליקוי העיקרי שעליו התלוננו הוא חיפוי האבן החיצוני של הבניין שלטענתם לא מתאים לתקן הישראלי ונמצא בסכנת נשירה. בנוסף, חלק מבעלי הדירות טענו לאיחור במסירת הדירות.
הנתבעות טענו בין היתר כי מבדיקה שנערכה על-ידי מומחה מטעמם עלה כי הליקויים מינוריים ועלות התיקון שלהם מסתכמת בכ-40 אלף שקלים בלבד, כולל פיקוח הנדסי. לגבי החיפוי נטען כי בבדיקה עלה כי הוא מחובר טוב ואין חשש לנפילה, ואפשר להסתפק בהארכת תקופת האחריות ל-15 שנים במקום 10 ולבצע ביקורות תקופתיות. מכל מקום, הוגשה מטעמן הודעת צד שלישי נגד הקבלן המבצע של החיפוי שלטענתן צריך לשאת באחריות לעבודתו. הנתבעות הכחישו איחור במסירה וטענו כי בעיכוב אשמה העירייה.
האיחור לא מוצדק
בשל הפערים בין חוות הדעת של הצדדים מינתה השופטת עידית וינברגר מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט, וזה מצא ליקויים שונים אבל לא בהיקפים להם טענו התובעים. בין יתר הליקויים נמצאו סדקים בקירות, צינורות ביוב לא תקינים, חסר בפתחי ניקוז בגג והתקנת מנגנוני השהייה נמוכים מדי בדלתות. השופטת קיבלה את חוות דעתו ברובה ודחתה הרבה מהטענות של התובעים.
באשר לחיפוי, היא קבעה כי הוא אמנם לא בוצע על פי התקן אבל הפתרון של הארכת תקופת האחריות סביר בהתחשב בכך שהחיפוי במצב טוב. עוד היא קבעה שהנתבעות יממנו את עלויות הבדיקות התקופתיות למשך 16 שנים. בנוסף היא קיבלה את הודעת הצד השלישי חלקית וקבעה כי הקבלן המבצע יישא ב-70% מהפיצוי ברכיב זה.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובעים פיצויים של כ-390 אלף שקלים עבור ליקויי הבנייה כולל החיפוי בתוספת 30,000 שקלים על עגמת הנפש שנגרמה להם.
עוד קיבלה השופטת את הטענה לאיחור במסירה תוך שקבעה כי הנתבעות לא הוכיחו שהעירייה אחראית לעיכוב. היא פסקה לשבעה בעלי דירות פיצויים בהתאם לתקופת האיחור ביחס לכל אחד מהם. בסך הכל נפסקו ברכיב זה כ-84,000 שקלים.
כמו כן נפסקו לתובעים שכר טרחת עורך דין והוצאות של 75,150 שקלים אבל הם גם חויבו בשכר טרחת עורך דין של 10,000 שקלים עקב דחיית תביעה אישית שהגישו נגד בעלי החברות. קבלן המשנה חויב לשלם לנתבעות החזר של כ-200 אלף שקלים עבור אחריותו לחיפוי בתוספת שכר טרחה של 20,000 שקלים והחזר אגרת בית משפט.
ב"כ התובעים: עו"ד טל רבינוביץ'
ב"כ הנתבעות: מאור לאליאן, עו"ד מקרקעין
ב"כ הצד השלישי: עו"ד אגבאריה מייסרה
