הילד נכה 100%. אביו ביקש לקזז מדמי המזונות שלו את קצבת הנכות אך האם התנגדה. בית המשפט קבע כי מאחר שכרגע הקצבה מספיקה למילוי כל צרכי הילד אין לו צורך במימון נוסף.
בית המשפט למשפחה בירושלים החליט לאחרונה לפטור אב מתשלום מזונות לבנו בן השנתיים אף שהמשמורת אצל האם והכנסתו גבוהה כמעט פי 3 משלה. השופט הבכיר איתי כץ הגיע להחלטה הזו מאחר שהילד – הסובל ממום מולד בליבו – מקבל קצבת נכות שמספקת את כל צרכיו.
ההורים חברו יחד להבאת ילד דרך אתר "הורות משותפת". לאחר לידתו הגישה אמו תביעת מזונות ואילו האב תבע משמורת משותפת.
בתביעת המזונות טענה האם כי מלבד קצבת הנכות שהילד מקבל מביטוח לאומי בסכום של 2,569 שקלים, הוא זקוק מהאב לעוד כ-2,400 שקל כולל הוצאות דיור.
בתחילת ההליך היא טענה כי הקצבה משמשת לרכישת תרופות ומכשירים רפואיים מיוחדים אך לאחר מכן הודתה שקיבלה עבורם החזר וטענה כי הקצבה מיועדת למימון השגחה רפואית 24/7 לילד.
מנגד האב הכחישה שבנו זקוקה להשגחה צמודה וטען כי קופת החולים מממנת את מלוא הצרכים הרפואיים שלו. כמו כן, מאחר שהקצבה מכסה את יתר הוצאותיו הרי שיש לקזז אותה מהמזונות.
בנוסף ביקש האב לחייב את האם להחזיר לו את המזונות הזמניים ששילם עבור הילד בשנתיים האחרונות (תחילה חויב ב-2,200 שקל ולאחר מכן הסכום עלה ל-3,000 שקל).
בין לבין, תביעת המשמורת של האב נדחתה והאם קיבלה את המשמורת על הילד, כאשר הסדרי השהות עם האב נקבעו לפעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם, ללא סופי שבוע וחגים.
ישתתף יותר בהוצאות החריגות
בבואו להכריע בתביעת המזונות הבהיר השופט הבכיר איתי כץ כי מאחר שהילד כבן שנתיים ושני הוריו יהודים, החיוב ייקבע לפי הדין העברי שלפיו עד גיל 6 האב צריך לשלם את מלוא המזונות של בנו.
כדי להגיע לסכום החיוב המדויק עבר השופט לבדוק מהם צרכי הילד ומהו מצבם הכלכלי של הוריו. לגבי ההורים, השופט מצא כי ההכנסה הפנויה של האם עומדת על 3,724 שקלים כולל קצבת הנכות שהיא מקבלת עבור הילד, ואילו לאב הכנסה פנויה של 9,000 שקל.
באשר לילד, האב לא חלק על ההערכה של האם לגבי צרכיו, כך שלמעשה, המחלוקת העיקרית הייתה בשאלה האם יש לקזז את קצבת הנכות מהמזונות או לא.
בעניין הזה הכריע השופט כץ לטובת האב. השופט קבע שלמרות הדין העברי, לפי פסיקת בתי המשפט אין לילד זכאות לקבל תקציב חורג ממה שדרוש לו.
במקרה הנוכחי השופט דחה את טענת האם כי הילד זקוק להשגחה צמודה של גורם חיצוני וקבע כי קצבת הנכות אכן מספיקה למימון מלוא צרכיו כך שאין הצדקה לחייב את האב בתשלום כלשהו.
עם זאת, השופט לא פסק לאב החזרי מזונות, תוך שהסביר כי ההנחה היא שהאם כבר השתמשה בהם לטובת הילד כך שהשבתם תפגע בטובתו, בפרט כשבמרבית התקופה המדוברת היא לא עבדה.
לבסוף השופט פטר כאמור את האב ממזונות אך לנוכח פערי ההכנסות בינו לבין האם הוא יישא ב-70% מכל הוצאה חריגה כולל הוצאות חינוך והוצאות רפואיות שקופת החולים לא מכסה.
אף אחד מההורים לא חויב בהוצאות.
ב"כ האם: עו"ד אתי גוהר
ב"כ האב: ריקי אבן צור
